רשות הטבע והגנים: בעולם כולו נותרו בטבע שלושה פרטים בלבד של הצמח הנדיר לשון שור נגבית ושלושתם בישראל

הולך ונעלם

רשות הטבע והגנים: בעולם כולו נותרו בטבע שלושה פרטים בלבד של הצמח הנדיר לשון שור נגבית ושלושתם בישראל

לשון שור נגבית הוא שיח נמוך ממשפחת הזיפניים, הפורח מאמצע החורף עד סוף האביב בפריחה כחולה-סגולה מרהיבה. מדובר במין נדיר במיוחד, כל האוכלוסייה העולמית שלו מצויה בישראל, באתר טבעי יחיד במישור ימין, מרחב מדברי רגיש מאוד. במהלך השנים האחרונות חלה ירידה חדה במספר הצמחים בטבע: מ-66 פרטים בשנת 2020 ל-28 בשנת 2024, 6 בשנת 2025 וכעת נותרו רק 3 פרטים.

כדי להציל את המין, פועלת תוכנית שימור מאז 2014, במסגרת התוכנית נבנה גן מקלט בממשית, שבו גדלים כיום כ-50 צמחים בוגרים בסביבה מבוקרת עם השקייה מותאמת לעונות השנה. לאחרונה הצטרפו לגן עוד 70 פרטים מבנק הגנים של מכון וולקני, אחוזי ההישרדות של שתילות קודמות בגן גבוהים יחסית כ-40%, מה שמאפשר גם איסוף זרעים והתרבות טבעית בתוך הגן.

בנוסף, החל ניסוי בשטח טבעי: בנובמבר 2025 נזרעו 220 זרעים בשמורת אירוס ירוחם, וכבר נצפו נבטים ראשונים בחורף 2026 (סימן חיובי), אם כי הדרך עוד ארוכה. בשנת 2027 מתוכננות זריעות נוספות בנחל ימין ובנחל אפעה, בתקווה לבסס אוכלוסיות חדשות שיצליחו לשרוד גם בלי השקייה מלאכותית. בגן המקלט הותקנה השנה מערכת השקייה שמדמה גשם, כדי לעודד נביטה טבעית ולתמוך בהתרבות הצמחים.

בחודשים האחרונים, רשות הטבע והגנים השקיעה עבודה מרובה בשיקום שטח הגידול הטבעי של לשון השור הנגבית. הפרויקט שעלותו כ-600 אלש"ח כלל בניית חומת אבן גבוהה בקצה השטח הטבעי, כדי לעצור את סחף האדמה אשר הקשה על הצמחים להמשיך לתפקד. כעת עומלים ברשות על הקמת מערכת השקייה, אשר תשמש בחלק מהשטח הטבעי לשנים הראשונות על מנת לעזור לצמחים להתבסס, גם במידה והגשמים לא יספיקו. נכון להיום, בשטח הטבעי קיימים שלושה פרטים חיים בלבד. ברשות מציינים כי אם סיום העבודות, יפזרו בשטח הטבעי זרעים וצמחים מגן המקלט, כדי לעזור לאוכלוסייה לשקם עצמה. התקווה כי תוך מספר שנים, לאחר שהאוכלוסייה תתאושש, תוכל ההתערבות החיצונית להפסיק.

מרב לבל וין, אקולוגית צמחים וצומח בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים מוסיפה כי "לשון שור נגבית נמצא כיום על סף הכחדה מוחלטת, וכל פרט בטבע הוא יקר ערך. אנו רואים חשיבות גדולה בשילוב הגנה בגן מקלט עם ניסויים בשטח, זו הדרך ללמוד על הצמח, להבין את תנאי ההישרדות שלו, ולתת לו סיכוי לחזור ולהתרבות בטבע. זה לא רק פרויקט שימור, זו אחריות שלנו כלפי הדור הבא".