"עם כלביא יקום":

"עם כלביא יקום":

הספר החדש של יאיר אנסבכר בעקבות המלחמה מול איראן

מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה ב-7.10.23, תוכננה במשך שנים ארוכות כמזימת-על איראנית: מלחמת פתע רב-חזיתית, שנועדה להשמיד את ישראל.

בספר זה (הממשיך את ספרו הקודם, וכארי יתנשא, שנכתב לפני פרוץ המלחמה וביקש להזהיר את ישראל מפניה), מתאר ד"ר יאיר אנסבכר בפירוט רב מה יכול היה, ומיועד היה, לקרות בישראל, חלילה, אילו הייתה המזימה האיראנית המקורית יוצאת אל הפועל כמתוכנן, וכיצד סדרת "ניסים אסטרטגיים", שהתרחשו מאז פרוץ המלחמה ובמהלכה, שיבשו לחלוטין את התוכניות של האויב והעניקו לישראל הישגים פנטסטיים, אשר, בעזרת השם, יובילו לניצחון צבאי מופלא ולהפיכתה של ישראל למעצמה.

אנסבכר, יהודי מאמין, בן בנם של יהודים מאמינים, חוקר זה שנים רבות את המלחמות המודרניות ואת עולמות הלוחמה בטרור והכוחות המיוחדים. הוא בוגר יחידת מגלן ויחידה מטכ"לית מיוחדת, ומשמש יועץ בצה"ל ובמערכת הביטחון.

בנוסף, הוא השתתף כלוחם מילואים בקרבות הטיהור והבלימה של ה-7.10, במסגרת יחידת הלוט"ר הסדירה. במקביל לתפקידי לחימה וייעוץ צבאי, שימש במלחמה כאיש הסברה והרצה בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם.

בספרו החדש "עם כלביא יקום", העוסק במלחמת "חרבות ברזל" ונכתב כולו לפני מלחמת שנים־עשר הימים מול איראן, מתאר אנסבכר את טבח שמחת תורה והמלחמה שפרצה בעקבותיו, ופורש מניפה רחבה מבחינה היסטורית, אמונית, מדינית וצבאית, תוך ביסוס הפרטים בתובנות מכלי ראשון כלוחם בשטח, שקפץ מביתו כבר בבוקר שבעה באוקטובר ונלחם ביישובי העוטף להצלת עם ישראל מיד צר.

בספר מתאר אנסבכר בפירוט כיצד ניתן היה לצפות את טבח שמחת תורה והאירועים שהתרחשו בעקבותיו, ומרחיב מה הייתה התוכנית האיראנית בפועל וכיצד נכשלה למעשה. כמי שהזהיר מראש מפני סכנות חמורות שאכן התממשו, ראוי לתת משקל מיוחד למסגרת התפיסתית שאפשרה לאנסבכר לחזות את העתיד בדיוק שכזה.

לאחר הפתיח המתאר את התוכנית האיראנית המלאה להכרעת ישראל, סוקר אנסבכר חלק מהאזהרות שהיה שותף להן במסגרות שונות. לאחר מכן עוקב הספר אחר סדר הניסים שאירעו במהלך המלחמה – מנס היוהרה של סינואר ונס ההיסוס של נסראללה, ועד נס התוצאות האסטרטגיות של המלחמה כגון נפילת משטר אסד בסוריה.

הנס השמיני שחוזה אנסבכר הוא תקיפה מוצלחת באיראן, בתקווה למיטוט המשטר בעקבותיה. החלק הראשון כבר התממש, ולשני נצפה במהרה בימינו.

הספר הוצא בחיפזון והדבר ניכר בעיצוב ובעריכה, אך יש לכך גם יתרונות: זרם האירועים והתובנות טבעי ואותנטי, והתוצאה ייחודית מבחינה ספרותית - מעין יומן משולב בקטעי ארכיון, לצד ניתוחי עומק בנושאים שונים. אם תתחילו לקרוא את הספר אחרי סעודת שבת בצהריים, תסיימו לפני מנחה.

על פי אנסבכר, שורש הכשלים ברמה הלאומית נעוץ בטבע האדם להתמקד באתגרים שהוא מסוגל לפתור. זה יעיל יותר, מגונן על הביטחון העצמי ותפיסת המסוגלות, ומתגמל מבחינות רבות. אבל מה קורה כאשר אדם, או עם, מזלזל ביכולותיו שלו או בהשפעת האתגרים שלפניו על עצם קיומו?

מדינת ישראל כמערכת, מאבחן המחבר, מתחמקת מהתמודדות עם אתגרים מסוימים בטענה שאין טעם לפעול בגזרתם מרוב שהם גדולים, ומאתגרים אחרים בטענה שהם קטנים מכדי להצדיק את המשאבים או המחירים המוסריים הדרושים לפתרונם. לעיתים נוספת הטענה שעצם העיסוק הפומבי בסיכון כלשהו עלול להגדיל אותו.

כך לדוגמה, רבים במערכת הביטחון טענו במשך עשורים שאין למדינת ישראל יכולת לתקוף באיראן. ייתכן שהם צדקו בחלקים מהתקופה הזו, אך פיתוח היכולת הזו בוודאי היה אפשרי, כפי שנוכחנו לראות. דוגמה נוספת היא טענתם של רבים במערכת הביטחון לפני גירוש גוש קטיף כי איום הירי תלול־המסלול מרצועת עזה זניח, ואיננו מהווה נימוק להחזקת הרצועה בידי צה"ל או לכיבושה מחדש לאחר שיצאנו ממנה. על אותו איום בדיוק נטען מאוחר יותר שלמרות שהפך לחמור מאוד, אין עוד דרך סבירה להסיר אותו באמצעים צבאיים.